תוכנית מרוכזת ביהדות וביחסים בין יהודים לנוצרים, מאי 2027

תוכנית זמנית: הקורסים, המרצים והתאריכים עשויים עוד להשתנות. מערכת השעות תתפרסם בעמוד זה כשתהיה סופית.

בקצרה

• מועדים: ארבעה שבועות, מיום שני 3 עד יום שני 31 במאי 2027; שיעורים בימים שני עד שישי, בבקרים ובחלק מאחר הצהריים.
• מקום: המכון הביבלי האפיפיורי, ירושלים, עם סיורי לימוד מודרכים.
• למי: לסטודנטים שסיימו תואר ליצנציאט או תואר שני.
• נקודות זכות: 30 ECTS: 18 עבור הקורסים והסמינרים ו־12 עבור עבודת הסיום. בסיום מוענקת תעודת השתתפות.
• מלגות: יוענקו.
• מידע: Massimo Gargiulo, gargiulo@unigre.it; מרכז Cardinal Bea, judaicstudies@unigre.it.

התוכנית

תוכנית מרוכזת זו, הכוללת לינה, מיועדת לסטודנטים שסיימו תואר ליצנציאט או תואר שני ומבקשים להעמיק את הבנתם בהיבטים נבחרים של המסורת היהודית ושל הדיאלוג היהודי–נוצרי. התוכנית תתקיים במשך ארבעה שבועות במאי 2027.

ייחודה של התוכנית הוא שכל השיעורים מתקיימים בלב ירושלים, במכון הביבלי האפיפיורי, ומועברים בידי חברי סגל מהאוניברסיטה הגרגוריאנית, מהאוניברסיטה העברית בירושלים וממוסדות יהודיים נוספים.

הלמידה קשורה אפוא בקשר הדוק למקומות עצמם, והיא מתקיימת לא רק בכיתה אלא גם דרך החוויה החיה של ישראל. חלק בלתי נפרד מהתוכנית הם סיורי לימוד מודרכים המאורגנים במסגרת תוכנית הלימודים, ומאפשרים למשתתפים להתוודע באופן ישיר להקשרים ההיסטוריים, הדתיים והתרבותיים שעיצבו את המסורת היהודית ואת היחסים בין יהודים לנוצרים.

בסיום התוכנית יידרשו הסטודנטים להגיש עבודה מסכמת בהיקף של כעשרים עמודים. על העבודה לסכם את הנושאים המרכזיים שעלו במהלך הקורסים השונים, ובד בבד לנתח לעומק נושא אחד לבחירת הסטודנט.

התוכנית כוללת השלמה של 30 נקודות ECTS בסך הכול, המחולקות כך: 18 נקודות ECTS עבור קורסים וסמינרים, ו־12 נקודות ECTS עבור העבודה המסכמת. בסיום התוכנית יקבלו המשתתפים תעודת השתתפות.

קורסים

סיפורי הפסיון בארבע הבשורות הקנוניות: פרשנות של קטעים נבחרים בהקשרם ההיסטורי והגאוגרפי, וזיקתם לדיאלוג היהודי–נוצרי (3 ECTS)

האב ג׳וליו מיקליני, פרנציסקני (OFM)

מטרות. מטרת הקורס היא לבחון את ארבעת סיפורי הפסיון שבבשורות הקנוניות, תוך התחשבות בנקודת המבט התאולוגית של כל אחד מן האוונגליסטים ובמאפיינים הייחודיים של כל סיפור, ותוך מתן תשומת לב לסוגיות המרכזיות בדיאלוג היהודי–נוצרי. נפתח בשאלת התהוותם של סיפורי הפסיון, ולאחר מכן ננתח באופן פרשני טקסטים נבחרים מכל אחד מהסיפורים, מנקודת המבט של התהוותם ושל זיקתם להיסטוריה ולגאוגרפיה של ירושלים.

תוצרי למידה. בסיום הקורס יכירו הסטודנטים את המושגים היסודיים הנוגעים להתהוותם של סיפורי הפסיון של ישוע, ויהיו בקיאים בנושאים המשמעותיים ביותר הנוגעים לסיפורים אלה בדיאלוג היהודי–נוצרי.

תוכן. הקורס כולל קריאה בקטעים נבחרים מסיפורי הפסיון של ישוע בארבע הבשורות הקנוניות, החל בשאלות היסטוריות ועד להשלכות ארכאולוגיות אחדות הנוגעות לעיר ירושלים. כן יידונו סוגיות רגישות לדיאלוג היהודי–נוצרי, כגון ״משפטו״ של ישוע בסנהדרין או הביטוי ״דמו עלינו ועל בנינו״ (מתי כז 25).

מתודולוגיה. הרצאות, קריאה אישית של טקסטים ודיון בכיתה, ושיעורים באתרים בירושלים הקשורים לסיפורי הפסיון.

ביבליוגרפיה. R.S. Notley, M. Turnage, B. Becker (eds.), Jesus’ Last Week. Jerusalem Studies in the Synoptic Gospels, vol. 1, Jewish and Christian Perspectives 11, Brill, Leiden – Boston 2005; A.-J. Levine, “The New Testament and Anti-Judaism”, in The Misunderstood Jew: The Church and the Scandal of the Jewish Jesus, Harper, San Francisco 2006, pp. 87–118; G. Michelini, Il sangue dell’alleanza e la salvezza dei peccatori. Una nuova lettura di Mt 26–27, Analecta Gregoriana 306, Gregorian and Biblical Press, Roma 2010; G. Michelini, «La lotta di Gesù sul Monte degli Ulivi e la resistenza antiromana. Interpretazione di Lc 22,39-46 tra narrazione e pragmatica», Convivium Assisiense 2 (2016), pp. 21–55; G. Michelini, «La passione di Gesù nei vangeli sinottici. Aggiornamento e bilancio delle recenti ricerche sulla morte di Gesù», in S. Zeni, C. Curzel (eds.), La speranza della Croce: stile del cristiano, EDB, Bologna 2017, pp. 13–54; G. Michelini, Personaggi anonimi nei vangeli della passione, Àncora, Milano 2022. ביבליוגרפיה נוספת תינתן בתחילת הקורס.

הגות האבות והיסטוריה של הכנסייה בארץ ישראל הרומית והביזנטית (3 ECTS)

ד״ר דוד סתרן

מטרות. הסטודנטים ירכשו סקירה כללית של הדמויות והאירועים העיקריים שעיצבו את ההגות וההיסטוריה הנוצריות בארץ הקודש בתקופות הרומית והביזנטית. הסמינר יקנה היכרות ממקור ראשון עם טקסטים מרכזיים שחיברו בתקופה זו תאולוגים והיסטוריונים חשובים.

תוצרי למידה. בסיום הסמינר יוכלו הסטודנטים לקרוא קריאה ביקורתית את המקורות התאולוגיים וההיסטוריים הנוגעים להתפתחות הנצרות בארץ הקודש לפני בוא האסלאם. ההמלצות הביבליוגרפיות שיינתנו במהלך ההרצאות יאפשרו לסטודנטים גם להתמצא באופן עצמאי בחקר ההיסטוריה של הכנסייה במאותיה המעצבות.

תוכן. תשומת לב מיוחדת תינתן להצגת הגותם ותובנותיהם של מחברים יחידים. תפקידה של הכנסייה ייבחן מנקודת מבט ספרותית והיסטורית, תוך תשומת לב מיוחדת לנוכחותה ולהשפעתה של ארץ הקודש.

מתודולוגיה. המרצה יציג את הרעיונות והאירועים המרכזיים הקשורים לדמויות המפתח. המשתתפים יעודדו לדון בהיבטים של הספרות וההיסטוריה של התקופה.

ביבליוגרפיה. M. Simonetti, E. Prinzivalli, Letteratura cristiana antica. Antologia di testi, I–III, Piemme, Casale Monferrato 1996–1998; O. Limor, G.G. Stroumsa, Christians and Christianity in the Holy Land: From the Origins to the Latin Kingdoms, Brepols, Turnhout 2006; R.G. Hoyland, H.G.M. Williamson, The Oxford History of the Holy Land, Oxford University Press, Oxford 2018; P. Brown, The Rise of Western Christendom: Triumph and Diversity, A.D. 200–1000, Wiley-Blackwell, Oxford 1996, 2013; R.L. Wilken, The First Thousand Years: A Global History of Christianity, Yale University Press, New Haven 2012. מקורות ראשוניים יחולקו במהלך הקורס, יחד עם ספרות המחקר הרלוונטית.

חייו הנוצריים של המדרש: ילקוט שמעוני ו־Pugio Fidei בדיאלוג (3 ECTS)

הרב ד״ר דוד מאיר

מטרות. קורס זה בוחן מקבץ נבחר של מסורות רבניות, מדרשיות בעיקרן, שנשתמרו בשני קורפוסים טקסטואליים נפרדים מימי הביניים: ילקוט שמעוני (המאה ה־13) במסורת היהודית, ו־Pugio Fidei (סוף המאה ה־13) במסורת הנוצרית של הפולמוס האנטי־יהודי. באמצעות קריאה השוואתית בעדי נוסח מקבילים אלה יחקרו המשתתפים את מסירתן, התקבלותן ופרשנותן המחודשת של מסורות רבניות בהקשרים אינטלקטואליים יהודיים ונוצריים.

תוצרי למידה. הסטודנטים יכירו את ההרמנויטיקה של המדרש, את הקריאה בדפוסים מוקדמים ואת פענוח כתבי יד עבריים.

תוכן. הקורס בנוי סביב פרדוקס מרכזי: טקסטים שלוקטו לצורכי פולמוס דתי עשויים בכל זאת להיות אתרים מועדפים של דיאלוג טקסטואלי. אף ש־Pugio Fidei מנכס מסורות רבניות לשירות האפולוגטיקה הנוצרית, הוא משמר גם גוף ניכר של חומר טקסטואלי יהודי, שהשוואתו ל־ילקוט שמעוני מאירה את שני הקורפוסים. באמצעות קריאה משותפת בעדי נוסח אלה בוחן הקורס כיצד המסירה הפולמוסית עצמה עשויה ליצור את התנאים לדיאלוג פילולוגי, היסטורי ותאולוגי מחודש בין היהדות לנצרות.

מתודולוגיה. לאחר מבוא למדרש, ל־ילקוט שמעוני ול־Pugio Fidei, יתמקד הקורס בקריאה צמודה במדרשים נבחרים בעלי משמעות פולמוסית מיוחדת. הטקסטים יילמדו בעברית, בליווי תרגום לינארי ומילולי, וייבחנו לאור עדויות כתבי היד, הדפוסים המוקדמים של המסורת הרבנית וכתב היד האוטוגרפי של Pugio Fidei. תשומת לב מיוחדת תינתן לדרכים שבהן עדי נוסח אלה משמרים, מעצבים מחדש וממקמים בהקשר חדש תורות רבניות, ולתובנות שהקריאה ההשוואתית בהם מציעה לדיאלוג הטקסטואלי היהודי–נוצרי.

ביבליוגרפיה. G.K. Hasselhoff, A. Fidora (eds.), Ramon Martí’s Pugio fidei: Studies and Texts, Obrador Edèndum, Santa Coloma de Queralt 2017; P. Bobichon, “Quotations, Translations, and Uses of Jewish Texts in Ramon Martí’s Pugio fidei”, in The Late Medieval Hebrew Book in the Western Mediterranean, Brill, Leiden 2015; J. Elbaum, “Yalqut Shimʿoni and the Medieval Midrashic Anthology”, in D. Stern (ed.), The Anthology in Jewish Literature, Oxford University Press, Oxford 2004, pp. 159–175; R. Chazan, Daggers of Faith: Thirteenth-Century Christian Missionizing and Jewish Response, University of California Press, Berkeley 1989; J. Cohen, The Friars and the Jews: The Evolution of Medieval Anti-Judaism, Cornell University Press, Ithaca 1982. כל הטקסטים הרבניים יסופקו מתוך מהדורות ביקורתיות, בליווי תרגום לינארי ומילולי.

יחסי יהודים ונוצרים בישראל של ימינו: היסטוריה, חברה, תאולוגיה ומפגשים בין־דתיים (3 ECTS)

חנה בנדקובסקי

מטרות. קורס זה בוחן את ההתפתחות ההיסטורית ואת הממדים העכשוויים של היחסים בין יהודים לנוצרים בארץ הקודש. הוא עוסק במגוון הקהילות הנוצריות בישראל ובהקשרים החברתיים, הפוליטיים, המשפטיים והדתיים שלהן, ובוחן כיצד דת, חינוך, משפט ופוליטיקה מעצבים את התפיסות של הנצרות ושל הקהילות הנוצריות בחברה הישראלית. הקורס מציג נקודות מבט תאולוגיות פלסטיניות עכשוויות ואת התמודדותן עם שאלות של זהות, לאומיות ופרשנות המקרא. באמצעות לימוד אקדמי ולמידה חווייתית, ובכלל זה מפגשים עם קהילות נוצריות וביקורים באתרים רב־דתיים משמעותיים, יבחנו הסטודנטים סוגיות של יחסי רוב ומיעוט, דינמיקות של כוח ומעורבות בין־דתית.

תוצרי למידה. בסיום הקורס יוכלו הסטודנטים לנתח באופן ביקורתי את הגורמים ההיסטוריים, החברתיים, הדתיים והפוליטיים המעצבים את היחסים בין יהודים לנוצרים בארץ הקודש. הם יעריכו את יחסי הכוח בין הקהילות היהודיות והנוצריות, יתמודדו עם נקודות מבט תאולוגיות מגוונות, ויכירו במורכבותן של הזהויות הנוצריות ושל מעמדן החברתי בישראל. הסטודנטים יפתחו גם את היכולת לבחון את תפקידם של מוסדות, מערכות חינוך ונרטיבים תרבותיים בעיצוב התפיסות של ה״אחר״ הדתי, להחיל כלים אנליטיים על מרחבים מקודשים שנויים במחלוקת, ולהפגין מעורבות מושכלת ומכבדת עם קהילות דתיות מגוונות.

תוכן.

• היסודות ההיסטוריים, הדתיים והתרבותיים של היחסים בין יהודים לנוצרים בארץ ישראל.
• התפתחות היחסים בין מדינת ישראל לקהילות הנוצריות.
• הקהילות הנוצריות הילידיות בארץ הקודש: היסטוריה, עדות, מבנים מוסדיים, זהויות ואתגרים עכשוויים.
• קהילות נוצריות לא ילידיות בישראל, ובהן מהגרי עבודה, עולים מברית המועצות לשעבר ויהודים משיחיים.
• התאולוגיה הפלסטינית העכשווית וגישותיה לארץ הקודש, לזהות, לפרשנות המקרא, לציונות וללאומיות.
• המגוון הדתי בחברה היהודית והשפעתו על היחס לנוצרים ולנצרות.
• ייצוגי הנצרות בחינוך, בשיח הרבני, בדיון הציבורי, בפוליטיקה ובמשפט הישראלי.
• חינוך דתי וגישות להוראת המגוון הדתי בחברה רב־דתית.
• הר ציון ואתרי עלייה לרגל אחרים כמקרי בוחן של מרחב מקודש משותף ושנוי במחלוקת.
• יוזמות לדיאלוג בין־דתי בישראל, ובכלל זה גישות תאורטיות ומתודולוגיות מעשיות.

מתודולוגיה. הרצאות, דיונים מונחים, ניתוח ביקורתי של טקסטים היסטוריים ותאולוגיים, מקרי בוחן, סיורי שטח באתרים נוצריים ובאתרים דתיים משותפים, ומפגשים עם חברי קהילות נוצריות ועם משתתפים יהודים העוסקים בדיאלוג בין־דתי.

ביבליוגרפיה. A.H. Grung, “Interreligious Dialogue: Moving between Compartmentalization and Complexity”, Approaching Religion 1/2 (2011); R.M. Hayden, “Antagonistic Tolerance: Competitive Sharing of Religious Sites in South Asia and the Balkans”, Current Anthropology 43/2 (2002), pp. 205–231; S.A. Kadayifci-Orellana, “Inter-Religious Dialogue and Peacebuilding”, in C. Cornille (ed.), The Wiley-Blackwell Companion to Inter-Religious Dialogue, Wiley-Blackwell, Chichester 2013, pp. 149–167; O. Limor, “Sharing Sacred Space: Holy Places in Jerusalem between Christianity, Judaism, and Islam”, in I. Shagrir, R. Ellenblum, J. Riley-Smith (eds.), In Laudem Hierosolymitani: Studies in Crusades and Medieval Culture in Honour of Benjamin Z. Kedar, Ashgate, Aldershot 2007, pp. 219–231; A. Ramon, Christianity and Christians in the Jewish State: Israeli Policy toward the Churches and Christian Communities (1948–2018), Israel Academic Press, Jerusalem 2021; M.K. Raveh, Under the Olive Tree: Palestinian Christian Theology from the 1980s to the Present, Baylor University Press, Waco TX 2025.