מכסה הארון

בחדר הפנימי של המוזיאון, מימינכם בכניסה, תוכלו לראות את מכסה ארון הקבורה עומד אנכית בצד ימין.

ההגעה בשלום אל החיים שלאחר המוות הייתה עניין מסוכן, והמצרים הקדמונים דאגו שלנפטר תהיה הפתיחה הטובה ביותר בעולם הבא. מלבד החניטה הקפדנית של הגוף, לוו המתים בתפילות ובלחשים. תפילה חשובה אחת כתובה בכתב הירוגליפי [מן hieros, קדוש + glypho, לחרות] על מכסה הסרקופג.

״דברים שאמר אוזיריס. דברים שאמר חאפי: אני בנו של אוזיריס.
דברים שאמר קבחסנואף: אני בנו של אוזיריס.
דברים שאמרה סרקת: אני בנו של אוזיריס.
דברים שאמר אדון הנקרופוליס: אני בנו של אוזיריס.
דברים שאמר אוזיריס. דברים שאמר אמסת: אני בנו של אוזיריס.
דברים שאמרה נית: בת זוג לעולם לכל האלים.
דברים שאמר זה השוכן במקדש האלוהי, השט בנהרות.
השתחוות לאוזיריס, אדון אבידוס, הכוהן של אחמים
בעל התואר ״של אם האל, יארת־חור־רו [it.t.Hr-r-w]״,
שאביו נשא את אותו התואר, ילוד הגברת נא־מנח־אמן־ג׳ד.
הוי ארבעת הבבונים, היושבים לפני ספינתו של רע,
העושים צדק נאות לאדון־הכול,
השופטים את העני ואת העשיר כאחד,
המפייסים את האלוהויות בלהבת פיכם,
הנותנים מנחות אלוהיות לאלים
ומנחות קבורה לרוחות האבות,
המשגשגים בצדק וסועדים ביושר, ואין בהם מרמה,
שהרשעה תועבה בעיניהם:
השמידו את רעתי, מחו את פשעיי!
אל יאונה רע לחבריכם;
תנו להם להיכנס אל העולם האחר ההוא,
למען אלך אל רוסטאו,¹ למען אעבור את כל השערים (הפילונים) הנסתרים של המערב, ולמען יינתן לי אז לחם־שנס …״

המתים לוו גם בקמעות שישמרו עליהם בדרכם. חרפושית קטנה מפאיאנס נמצאה על המומיה של יארת־חור־רו שלנו (בוויטרינה E7).

¹ רוסטאו הוא בית הקברות באבידוס, אך שמו משמש גם לציון המעבר בקבר המוביל אל ״העולם האחר״.